ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חגי ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 6.1.12.

1.לטענת התובעים בתביעה העיקרית, רכב נהוג ע"י התובע 2 (להלן: "התובע") עצר ונפגע מאחור ע"י קטנוע נהוג ע"י הנתבע.

2.הנתבע (הוא התובע שכנגד) טען כי התובע עצר בפתאומיות במעגל תנועה והחל לנסוע לאחור, עקב הופעתו של רכב אחר במעגל התנועה וכך פגע בקצה הקטנוע של הנתבע והפילו ארצה.

3.מטעם התובעים העידו התובע ואישתו שנסעה עימו ברכב. כן נשמעה עדות הנתבע.

4.ב"כ התובעים טען בסיכומיו כי שני הנהגים מאשרים כי התאונה התרחשה עם כניסת רכב התובע למעגל התנועה. אין רלוונטיות לשאלה אם התאונה התרחשה לפני מעבר חציה או אחריו, לאור האמור בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעם התובע. הנתבע לא שמר מרחק מספיק מרכב התובע ומכאן אחריותו להתרחשות התאונה. גם אם התובע בלם בלימה פתאומית, אף הנתבע אישר כי הבחין ברכב נוסע במעגל התנועה ומכאן אחריותו לתאונה. הנתבע הצהיר כי נסע סמוך למדרכה מימין, בניגוד לעולה מהתמונות שהוגשו לתיק ביהמ"ש. באשר לטענת ב"כ הנתבע כי לא צורף תצהיר מטעם התובע, טען ב"כ התובע כי כתב התביעה נתמך בתצהיר מטעם אחד מבעלי הדין ודי בו.

5.ב"כ הנתבע טען כי לכתב התביעה לא צורף תצהיר מטעם התובע ולפיכך דין התביעה להימחק, ומכל מקום, יש לחייב את התובעים בהוצאות הנתבע בגין כך. בכתב התביעה נטען כי התאונה התרחשה כאשר רכב התובע עצר במעבר החציה והדבר לא עלה מעדות התובע. מכאן אין התביעה מגלה עילה ומדובר בשינוי גירסה מהותי. הטענה לעצירת רכב התובע באופן פתאומי נטענה ע"י התובעים רק בכתב הגנתם לתביעה שכנגד. התובע הצהיר כי לא חתם על טופס ההודעה על מקרה הביטוח ולמעשה אין מדובר במסמך שיש בו כדי לבסס את הנטען בתביעה. לפיכך עתר לדחיית התביעה העיקרית ולקבלת התביעה שכנגד.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות הצדדים, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, אני מעדיפה את גירסת התובעים באשר לאופן התרחשות התאונה, מהנימוקים שלהלן:

א.לאחר שמיעת הראיות אין עוד חולק כי התאונה התרחשה לאחר מעבר החציה, בכניסה למעגל התנועה. כן אין חולק כי הקטנוע נהוג ע"י הנתבע נסע אחרי רכב התובע. בנוסף אין חולק כי רכב התובע עצר על מנת ליתן זכות קדימה לרכב שנסע במעגל התנועה.

ב.הן התובע והן אישתו, שנסעה עימו ברכב, הצהירו כי הקטנוע פגע ברכבם מאחור שעה שרכבם עמד. לעומת זאת, הנתבע טוען כי רכב התובע נסע אחורנית ופגע בו.

התובע כלל לא נחקר באשר לגירסת הנתבע כי נסע אחורנית.

ג.לא מסתברת בעיני טענת הנתבע כי בזמן שחלף מאז הבחין בבלימה הפתאומית ועד להתנגשות בין כלי הרכב, היה בידי התובע מספיק זמן על מנת לשלב הילוך לנסיעה אחורנית ואף לנסוע אחורנית עד למפגש עם הקטנוע.

זאת ועוד, מתמונות הרכבים כפי שצולמו במקום התאונה (ת/3) עולה כי רכב התובע מצוי בחלקו בתוך מעגל התנועה. אם תתקבל גירסת הנתבע, משמע כי רכב התובע כבר נכנס אל תוך מעגל התנועה ממש ואז החל בנסיעה אחורנית, גירסה שאיננה מסתברת בעיני גם לאור מיקום הרכבים לאחר התאונה.

ד.הנתבע טען כי עצר את הקטנוע בסמוך למדרכה במרחק כ-20 ס"מ ממנה. אין בידי לקבל טענה זו לאור התמונות שצורפו לתיק בית המשפט, ת/3 ונ/1, מהן עולה כי אמנם הקטנוע פגע בצידו האחורי ימני של רכב התובע, אך עדיין במרחק גדול יותר מהמדרכה לעומת זה הנטען ע"י הנתבע.

ה.הנתבע הצהיר כי הבחין ברכב התובע במרחק כ-6 מטרים. הנתבע הגיע אף הוא לפני כניסה למעגל תנועה כשלפניה מעבר חציה ושומה היה עליו לשמור מרחק מספיק מרכב התובע שיאפשר בלימה לצורך מתן זכות קדימה לרכב המגיע ממעגל התנועה. בייחוד לאור העובדה שלפני מעגל התנועה קיים מעבר חציה.

ו.באשר לטענת הנתבע כי גירסת התובעים בעדות מטעמם שונה מזו שנטענה בכתב התביעה, הרי שעה שאין מחלוקת בין הנהגים כי התאונה התרחשה לאחר מעבר החציה, לא מצאתי כי יש באמור בכתב התביעה כי רכב התובע עצר במעבר חציה, כדי לקבל את טענת הנתבע כי מדובר בשינוי חזית שיש בה כדי להוביל לסילוק התביעה. כבר בטופס ההודעה נטען כי התובע עצר על מנת ליתן זכות קדימה לרכב שנסע במעגל התנועה.

ז.באשר לטענת הנתבע כי יש למחוק את התביעה מאחר שלא צורף לה תצהיר מטעם התובע, לכתב התביעה צורף תצהיר מטעם התובעת 1 ודי בו, בנסיבות המקרה דנן, כדי לקיים אחר חובת הגשת תצהיר האימות לכתב טענות בתביעה המתבררת בסדר דין מהיר ולשמש כתצהיר גם מטעם התובע 2.

ערה אני לפסק הדין שניתן בת.א. (י-ם) 6992/03 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עירית ירושלים, עליו סומך ב"כ הנתבע, אך, בכל הכבוד, קיימות גם דעות אחרות, אותן מצאתי לאמץ. (ראה למשל בש"א (ת"א) 207177/09 ג'יואו גאנג נ' אויס דן רכב ותחבורה בע"מ ותא"מ 33365-04-10 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עבד אל קאדר ). מכל מקום, אין באי צירוף התצהיר כדי להוביל לסנקציה של מחיקת התביעה.

ח.אשר על כן אני קובעת כי הנתבע לא שמר מרחק כנדרש מרכב התובעים ולפיכך הינו אחראי להתרחשות התאונה ולנזקי רכב התובעים.

7.התובעים צרפו חוות דעת שמאי מטעמם, אישור תשלום למבוטח ואסמכתא בגין הפסדי המבוטח. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו.